#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרהורי עבירה קשים מעבירה. מה הכוונה, ומה הסימן.	תאות נשים קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה. וסימנך 'ריחא דבישרא' [המריח בשר צלי, קשה לו ריח מאד, שמתאוה לו].	יומא פרק שלישי כט א 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלהי דקייטא קשיא מקייטא. מה הפירוש, ומה הסימן על זה.	אלול שהוא סוף הקיץ קשה חומו מחום הקיץ של תמוז לפי שכבר נתחמם כל האויר, וגוף הבריות מתחמם הוא עתה בחום קל ומזיקו. וסימנך 'תנורא שיגרא' תנור שהוסק פעמיים ושלש נוח להסיקו.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אישתא דסיתוא קשיא מדקייטא. מה הפירוש ומה הסימן.	קדחת של ימות החורף המחממת את החולה בידוע שהוא קשה מאד, יותר מקדחת המבערתו בימות הקיץ. וסימנך 'תנורא קרירא' צריך עצים מרובים להסיקו, אף זה שהאויר צונן והגוף צונן והחולי מבעירו בידוע שהוא חולי קשה.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיגמר בעתיקתא קשיא מחדתא. מה הפירוש ומה הסימן.	מי שלמד והסיח דעתו ושכח, קשה לחזור וללמוד מה ששכח יותר ממה שלא למד. וסימנך 'טינא בר טינא'. טיט שגובלים אותו מטיט כותל ישן קשה לגבלו יותר יותר מטיט של עפר חדש.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם של רבי שאומר תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן.	דכתיב 'למנצח על אילת השחר'. מה אילה זו [לאו דוקא שהרי אין קרנים לנקיבה] קרניה מפצילות לכן ולכאן, אף שחר מפציע לכאן ולכאן.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן נמשלה אסתר לאילה, ומדוע נמשלה לאילה.	למנצח על אילת השחר אסתר אמרה אותו כשהגיעה לבית הצלמים ונסתלקה ממנה שכינה ואמרה 'אלי אלי למה עזבתני',<br>מה אילה רחמה צר וחביבה כל שעה על בעלה כשעה ראשונה, אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למנצח על אילת השחר. למ""ד שאילת זו אסתר, מדוע נמשלה לשחר, ובמה זה תלוי."	"<div>מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים.&nbsp;</div><div>וזה רק למ""ד שאסתר ניתנה ליכתב. דהגם שחנוכה היה אחר אסתר, הוא לא ניתן ליכתב.&nbsp;</div><div>אבל למ""ד שאסתר לא ניתנה ליכתב א""א לדרוש כך, כי אחריה היה חנוכה.<br></div>"	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מגילת אסתר מטמאה את הידים.	"מחלוקת במסכת מגילה. איכא למ""ד מטמאה את הידים, ואיכא למ""ד אינה מטמאה את הידים, דלאו ספר היא."	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום קרתה הטעות שעלה מאור הלבנה. מה השאלה של הגמ', ומה התשובה.	"אם זה בשאר ימות השנה, למה הורידו כהן גדול לבית הטבילה, ואם זה ביום כפור איך עלה תמור הלבנה, הרי רק בסוף החדש עולה הלבנה לפני שעולה החמה.<br>התשובה: שהטעות קרתה באחד משאר ימות השנה. ומ""ש הורידו כה""ג לבית הטבילה, אינו המשך, אלא חוזר ליום כפור."	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קומץ המנחה ומליקת העוף שנעשו לפני שעלה השחר נפסלים.	תני אבוה דרבי אבין קומץ המנחה ומליקת העוף שנעשו לפני שעלה השחר נשרפים.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מליקה וקמיצה פסולות בלילה.	לומדים אותם משחיטה, שמליקת העוף וקמיצת המנחה הם במקום שחיטת הזבחים.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קומץ שנקמץ בלילה למה ישרף. מדוע אי אפשר להחזירו לכלי ולקמוץ שוב ביום.	"מכיון שקומץ טעון מתן בכלי, וכלי שרת מקדשין אפילו שלא בזמנם, אינו חוזר להיות טבל כמנחה שלא נקמצה.&nbsp;<div>ומאחר שהוא קרוי קומץ, השאר נקרא כבר שיריים, וא""א לקמוץ מהם. <u>והוא עצמו נפסל בלינה בעלות השחר</u>.</div>"	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה הכלל כל הקרב ביום קדוש ביום. מה הפירוש.	כל שדינו ליקרב ביום, אם נתנו אותו בכלי שרת ביום, קדוש קדושת הגוף.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה הכלל כל הקרב בלילה קדוש בלילה. מה הפירוש.	כל הקרב גם בלילה כגון מנחת נסכים, אם נתנו אותו בכלי שרת אפילו בלילה קדוש קדושת הגוף.	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשו על אבוה דרבי אבין מכל הקרב ביום קדוש ביום, ומה תירץ.	מדוע הקומץ שנקמץ לפני היום נפסל, הרי אינו נהיה קדוש בכלי שרת בלילה כי הוא קרב ביום.<br>ותירץ אבוה דרבי אבין שאינו נהיה קדוש להקרבה, אבל נהיה קדוש ליפסל.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש קדוש ליפסל. במה יכול להיפסל. 3	בנגיעת טמא, ביוצא ובלינה.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סידרו את לחם הפנים ביום ראשון במקום בשבת שלפניו, והגיע שבת הבאה והקטירו את הלבונה, האם הלחם נאכל, והאם הוא נפסל.	הלחם אינו נאכל, כי הוא מחוסר זמן, שעדין לא עברו שבעת ימים שהיה מונח על השלחן.<div>אבל אינו נפסל, אלא נוטל אותו ומניחו שוב על השלחן, ומביא בזיכים אחרים ומניח עד שבת הבאה.</div><div>ובשבת הבאה יקטירו את הבזיכין ויאכל הלחם.</div>	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת וכו'. מה הקשו מכאן על אבוה דרבי אבין.	מדוע לא נפסל הלחם בלינה כשהניחו אותו ביום ראשון על השולחן, הרי כלי שרת מקדש לפסול אפילו שלא בזמנו.	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת וכו'. מה תירצו על הקושיא מכאן על אבוה דרבי אבין.	שהתנא סובר שדבר שאין זמנו עד מחר והוא מחוסר זמן יום שלם, השלחן לא מקדש אותו אפילו ליפסל, אבל לילה לבד לא נחשב מחוסר זמן ולכן נפסל.	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת וכו'. האם כשמגיע ליל שבת הבאה מקדש השולחן את הלחם ליפסל בלינה, כיון שאמרנו שלילה אינו מחוסר זמן. 2	לרבינא מקדש ליפסל, ולכן חייבים להוריד את הלחם מהשלחן לפני ליל שבת ולהחזיר אותו בבוקר.<br>למר זוטרא ואיתימא רב אשי לא פוסל, כיון שהניחו אותו כשהיה מחוסר זמן והרי זה כמו שהניחו הקוף, ואין זו נתינה, ומספיק להסירו בשבת בבוקר ולחזור ולהניחו על השלחן.	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים. מדוע קידוש <font color=""#0f5bff"">ידים,</font> ומדוע קידוש <font color=""#0f5bff"">רגלים</font>."	רגלים, צריך משום ניצוצות שניתזו על רגליו.<div>ידים, משום שיש מצוה לשפשף בידיו את הניצוצות הניתזים על רגליו.&nbsp;</div>	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קצב מתפצלים קרני האילה.	כל שנה אחד.	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ארבעה דברים ניתנים בכלי שרת לפני שמקריבים אותם.	<ol><li>המנחות </li><li>הלבונה </li><li>הדם </li><li>הקטורת</li></ol>	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב אמי אסור לאדם שיצא בניצוצות שעל גבי רגליו, מפני שנראה ככרות שפכה ומוציא לעז על בניו שהם ממזרים.&nbsp;<div>מדוע נראה ככרות שפכה.<br></div>	כרות שפכה אין מי רגליו מקלחין אלא שותתין, וכרות שפכה אינו מוליד.<br>	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מנחת נסכים קריבה בלילה, ומנין.	כן, דאמר מר (מנחות מד:) 'ומנחתם ונסכיהם' אפילו בלילה.	יומא פרק שלישי כט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למנצח על אילת השחר. למ""ד אסתר לא ניתנה ליכתב, מה הוא דורש מהפסוק."	הוא דורש את הפסוק על תפילה&nbsp;[דהאי שחר לשון תפלה הוא, כמו רוחי בקרבי אשחרך (ישעיה כו), למנצח על התפלה שהיא כאילת]:&nbsp;למה נמשלו תפילתן של צדיקים כאילת, לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות [כל שנה נוסף בה פיצול אחד], אף צדיקים כל זמן שמרבים בתפילה תפילתן נשמעת.<br>	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הניחא למ""ד אסתר ניתנה ליכתב. מהי המחלוקת."	"פלוגתא במסכת מגילה. איכא למאן דאמר מטמאה את הידים, ואיכא למ""ד דאינה מטמאה את הידים, דלאו ספר היא."	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דורשים מהפסוק 'למנצח על אילת השחר'. 4	<ol><li>מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן, אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן.</li><li>למה נמשלה אסתר לאילה, לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה. </li><li>למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים. &nbsp;</li><li>למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת, לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת.</li></ol>	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע עלות השחר נקרא תימור של חמה.	שנבקע ונראה כתמר זקוף, לשון 'ותמרות עשן' (יואל),&nbsp;על שם שזוקף ועולה:	יומא פרק שלישי כט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיגמר בעתיקתא קשיא מחדתא. מתי זה נאמר.	אם הסיח דעתו ושכח.	יומא פרק שלישי כט א		
